יום רביעי, 29 באוקטובר 2008

פלואור רעיל או יעיל?

פלואור מינראלי– יסוד כימי ממשפחת ההלוגנים אשר למעשה יוצרים מלחים, כאשר היסודות המינראלים הקרובים לו ביותר הם הברום והכלור.
מחקרים מעשרים השנה האחרונות, שוללים את הטענה שפלואור מגן בפני עששת וטוענים שלא רק שפלואור אינו יעיל בהגנה בפני העששת אלא ההפך הוא הנכון.
המחקרים מוכיחים כי הפלואור רעיל ביותר לאדם ולבעלי חיים, גורם לחירור השיניים והופך אותם לשבירים יותר. הפלואור הוא היסוד המחמצן ביותר מבין היסודות הכימיים והוא מחמצן (שולל אלקטרונים מיסודות אחרים), אפילו יותר מחמצן.
מקור הפלואור מגיע מקרום כדור הארץ ומאזורים געשיים, הפלואור אוכף את עצמו על מתכות כמו ברזל ולכן מונע מאיתנו את קליטת הברזל.
מחקרים שנערכו ברחבי העולם גילו, כי הפלואור לא זו בלבד שהוא בלתי יעיל בנושא ההגנה על השיניים, אלא הוא גם רעל מסוכן.
לפני 30 שנה, הוכח הנזק הנגרם על ידי הפלואור במספר הזדמנויות ובין השאר גם על ידי החוקרים האמריקאים Berry ו-Trilwood. צמד זה הוכיח כי תחת השפעת הפלואור, חל שיבוש חמור בהתחלקות התאים. בכל מקום בעולם שבו נרשם שיעור גבוה של פלואור באדמה ובקרקע הופיעו הפרעות רבות בתפקודי האדם.
כבר לפני אלפיים שנה, הבחין המשורר הלטיני Martial, כי שיני האיטלקים בדרום המדינה היו בגוון צהבהב אשר הפך לחום ואחר כך לשחור ככל שהן נהרסו, בעוד שבצפון המדינה נשמר בדרך כלל צבען הטבעי.
באזורים מסוימים בדרום איטליה, היכן שהמים, הפירות, הדגים ובדרך כלל כל מוצרי המזון הינם מזוהמים בפלואור, נרשמה שכיחות גבוהה של מקרי אי-אונות, בעיות בשחלות, כיבים באיברים שונים של מערכת העיכול, אנמיה, לוקמיה, בעיות חמורות במבנה העצם, מומי לב מולדים, "מחלות כחולות" (בעיות בתפקוד הלב) ואפילו מחלת סרטן. ביפן, ליד קיוטו הבחין הפרופ' Yagui Hirao בקיומן של אותן התופעות.
בשנת 1927 גילה Bartolucci, בעיות חמורות במבנה העצם ועיוותים משמעותיים באיברים שונים של בהמות השייכות לחווה הנמצאת בסמוך למקום ייצור של דשן פוספטי איטלקי, שממנו נפלטו אדי פלואור ללא הפוגה. נראה כי הילדים שהתגוררו בסביבה סבלו אף הם מאותן הפרעות, אם כי למרבית המזל, בצורה קלה יותר.
בשנת 1959 דיווח חוקר גרמני בשם Medizinische Wochenchrift, על מקרה של אדם הסובל מכאב חזק לאורך כל עמוד השדרה. בצילום הופיעה רעלת פלואור במצב מתקדם. מדובר היה באדם שנהג לשתות אך ורק מים מבאר, שבה ריכוז הפלואור עמד על ppm 7.5 (חלקי המיליונית). אדם זה נהג לצרוך עד ppm 12 פלואור ביום.

אין תגובות: